סוכרת מסוג 1 בילדים: איך מאפשרים להם לשחק, להתאמן ולהרגיש בטוחים?
הילד רוצה להצטרף לכדורגל, הילדה מבקשת ללכת לריקוד, ואנחנו רוצים להגיד כן. אבל כשיש סוכרת מסוג 1, לצד השמחה עולות גם שאלות: מה יקרה לסוכר בזמן הפעילות? מי ישים לב אם הוא יורד? ומה עושים כשהאימון מסתיים מאוחר בערב?
כאחות, כמאמנת וכאמא, אני מבינה את הרצון לשמור ולהגן. חשוב לי גם לתת מקום לילד שרוצה לשחק עם החברים, ללמוד משהו חדש ולהרגיש שהוא מסוגל.
פעילות גופנית מומלצת גם לילדים עם סוכרת מסוג 1. כדי לאפשר אותה בביטחון, צריך ללמוד איך הגוף מגיב ולבנות עם צוות הסוכרת תוכנית שמתאימה לילד ולפעילות שלו.
קודם כול, זו אינה מחלה שנגרמת מאכילת סוכר
בסוכרת מסוג 1 מערכת החיסון פוגעת בתאים בלבלב שמייצרים אינסולין. אינסולין הוא הורמון שעוזר לגלוקוז — הסוכר שבדם — להיכנס לתאים ולשמש לאנרגיה.
הילד זקוק לאינסולין מבחוץ, באמצעות זריקות או משאבה. פעילות גופנית אינה מחליפה את הטיפול, והמחלה אינה באשמת הילד או ההורים.
אבל לתנועה יש מקום חשוב בחיים שלו, בדיוק כפי שיש לילדים אחרים.
למה דווקא בזמן פעילות הסוכר יכול להשתנות?
בזמן מאמץ השרירים משתמשים ביותר גלוקוז. פעילות יכולה גם להגביר את הרגישות לאינסולין, כך שאותה כמות אינסולין משפיעה יותר.
בסוכרת מסוג 1, האינסולין שכבר ניתן ממשיך לפעול. לכן צריך להתחשב בפעילות, באוכל ובכמות האינסולין שעדיין פעילה בגוף.
התגובה אינה זהה בכל אימון. היא מושפעת מסוג הפעילות, מהמשך שלה, מהעצימות, מערך הסוכר בתחילת האימון וממועד מתן האינסולין. לכן שתי פעילויות באותו אורך יכולות להוביל לתגובות שונות.
ריצה ממושכת וספרינט קצר לא בהכרח משפיעים באותה דרך
פעילות רציפה כמו הליכה נמרצת, רכיבה או שחייה נוטה להוריד את רמת הסוכר. לעומת זאת, מאמץ קצר ועצים עשוי לגרום לעלייה זמנית, בין היתר בעקבות הפרשת הורמונים שמגבירים את שחרור הסוכר לדם.
גם התרגשות לפני תחרות יכולה להשפיע. ובמשחק כדור, שבו רצים, עוצרים ומאיצים שוב, התגובה יכולה להיות מורכבת יותר. עלייה בזמן האימון אינה מבטיחה שלא תהיה ירידה בהמשך.
מבחינתי, זו סיבה טובה להתחיל בהיכרות עם פעילות קבועה. כשחוזרים לאותו חוג, אפשר לזהות דפוסים ולהביא לצוות המטפל מידע שימושי.
ומה אומר ACSM?
הקולג׳ האמריקאי לרפואת ספורט, שמוכר בקיצור ACSM, הוא ארגון מקצועי שעוסק בקשר בין פעילות גופנית לבריאות.
בפרסום מקצועי שלו על ספורטאים צעירים עם סוכרת, בהשתתפות ד״ר שרי קולברג, מודגשת החשיבות של הבנת תגובת הגוף לסוגי מאמץ שונים. כלומר, ההכנה לפעילות צריכה להתייחס למה שהילד עושה בפועל, ולא רק לעובדה שהוא „הולך להתאמן”. זהו תוכן מקצועי להורים ולמאמנים, ולא תוכנית טיפול אישית.
ההנחיות המפורטות לסוכרת בילדים מגיעות גם מ־ISPAD — האיגוד הבינלאומי לסוכרת בילדים ובני נוער. הן מדגישות ניטור סוכר והתאמה של הטיפול סביב הפעילות.
ההשפעה לא מסתיימת כשחוזרים הביתה
זה אחד הדברים החשובים ביותר שהורים ומאמנים צריכים להכיר: ירידת סוכר יכולה להופיע גם שעות אחרי הפעילות, כולל בזמן השינה.
במחקר שפורסם בשנת 2005 השתתפו 50 ילדים ובני נוער בגילי 11–17 עם סוכרת מסוג 1. כל משתתף נבדק ביום שכלל פעילות אחר הצהריים וביום ללא פעילות. בלילה שאחרי הפעילות נמצאו יותר אירועי ירידת סוכר.
זהו מחקר ותיק, שנערך לפני מערכות הטיפול המתקדמות הקיימות כיום. הוא אינו מנבא את הסיכון של ילד מסוים היום, אבל הוא ממחיש מדוע צריך להתייחס גם לשעות שאחרי האימון.
לכן, לקראת חוג ערב, טיול פעיל או יום עם הרבה תנועה, כדאי לברר מראש עם צוות הסוכרת כיצד לעקוב גם בהמשך היום ובלילה.
לפני החוג הראשון, מכינים גם את המבוגרים
אני רוצה שהמאמן ידע שהילד עם סוכרת, ויקבל הנחיות ברורות מההורים בהתאם לתוכנית הטיפול.
כדאי להכין דף קצר ונגיש: איך מזהים ירידת סוכר אצל הילד, איפה נמצא הציוד, מה עושים כשצריך לעצור ולמי מתקשרים. חשוב שגם מדריך מחליף יכיר את ההנחיות.
לצד ציוד הניטור, צריך שיהיה זמין מקור לסוכר מהיר, כמו טבליות גלוקוז או מיץ, לפי ההנחיות האישיות. הכמות המתאימה לילד אינה בהכרח הכמות המתאימה למבוגר.
גלוקגון — תרופת חירום לטיפול בירידת סוכר חמורה — צריך להיות נגיש לפי תוכנית הטיפול, ואדם אחראי צריך לדעת להשתמש בו.
אני מציעה לסכם גם משפט פשוט שהילד ירגיש בנוח להגיד: „אני צריך לעצור ולבדוק סוכר”. הוא לא צריך להתנצל על זה, והבדיקה לא צריכה להפוך לאירוע מול כל הקבוצה.
חיישן עוזר מאוד, אבל גם לתחושה של הילד יש משמעות
חיישן סוכר מאפשר לראות ערך ומגמה, והוא כלי חשוב סביב פעילות. עם זאת, הוא מודד סוכר בנוזל שבין התאים, ולכן בזמן שינוי מהיר עלול להיות פער בינו לבין רמת הסוכר בדם.
אם הילד מרגיש תסמינים שלא מתאימים לקריאה בחיישן, פועלים לפי ההנחיות שקיבלתם, כולל בדיקת סוכר באצבע כשנדרש.
גם משאבה אוטומטית אינה מבטלת את הצורך בתכנון. מבררים עם הצוות כיצד להשתמש במצב פעילות ומתי להפעיל אותו; ההתאמות תלויות במערכת ובילד.
מתי עוצרים?
רעד, הזעה, חולשה, רעב פתאומי, בלבול או שינוי בהתנהגות יכולים להתאים לירידת סוכר. בזמן פעילות קל לפעמים לפרש אותם כעייפות רגילה, ולכן חשוב לשים לב ולעצור לבדיקה ולטיפול לפי התוכנית האישית. לא ממשיכים כדי „לסיים את התרגיל”.
אם הילד אינו בהכרה, מפרכס או אינו מסוגל לבלוע בבטחה, אין לתת אוכל או שתייה דרך הפה. נותנים גלוקגון לפי ההדרכה ומזעיקים עזרה רפואית — בישראל, מד״א 101.
גם סוכר גבוה אינו סיבה לצאת לריצה כדי „להוריד אותו”. כשהוא נובע ממחסור באינסולין ומלווה בקטונים, הפעילות עלולה להיות מסוכנת. קטונים הם חומרים שהגוף מייצר בפירוק שומן, ועלייתם יכולה להעיד על מחסור באינסולין. פועלים לפי הנחיות צוות הסוכרת לגבי בדיקה, טיפול ודחיית הפעילות.
איך בוחרים פעילות?
הילד יכול לבחור מסגרת שמתאימה לו: כדורגל, ריקוד, שחייה, אומנויות לחימה או פעילות אחרת. לצד הבחירה, חשוב לבדוק שיש מדריך שמוכן ללמוד, תקשורת טובה ואפשרות לעצור כשצריך.
לילדים בגיל בית הספר ולבני נוער מומלצת לפחות שעה ביום של פעילות בעצימות בינונית עד גבוהה, עם שילוב של פעילות לחיזוק שרירים ועצמות. ההתקדמות צריכה להתאים ליכולת ולהנחיות האישיות.
אפשר להתחיל במסגרת מוכרת, לעקוב אחר התגובה וללמוד ממנה. רישום קצר של הפעילות, ערכי הסוכר והאירועים החריגים יכול לעזור לצוות לדייק את התוכנית.
המטרה היא שגם משחק ספונטני עם חברים יקבל מקום. לא הכול בחיים של ילד מתוכנן מראש.
לתת מקום לילד שרוצה להשתתף
אני רוצה שילד עם סוכרת ירגיש שיש סביבו מבוגרים שמבינים מה צריך לעשות, ושהוא יכול להשתתף, ללמוד ולהתחזק.
ההכנה הזאת דורשת שיתוף פעולה בין הילד, ההורים, צוות הסוכרת והמדריך. עם הזמן לומדים יותר על תגובת הגוף ובונים ביטחון.
לפני שנרשמים לחוג חדש, הביאו לצוות הסוכרת את הפרטים: סוג הפעילות, משך השיעור והשעה שבה הוא מתקיים. כך אפשר להכין תוכנית שמתייחסת לחיים האמיתיים של הילד — ולתת לו לצאת לשחק.
שלכם ושלכן,
נוגה 💜
נוגה אלון | אחות מוסמכת, יועצת לפעילות גופנית ומאמנת כושר
מקורות וקריאה נוספת
- ISPAD, 2022 — פעילות גופנית בילדים ובני נוער עם סוכרת
- ACSM, 2024 — הבנת תגובת הגוף לפעילות אצל ספורטאים צעירים עם סוכרת
- ACSM — המלצות לפעילות גופנית בילדים בגיל בית הספר
- האגודה האמריקאית לסוכרת — פעילות גופנית וסוכרת מסוג 1
- בית החולים המלכותי לילדים במלבורן — ספורט ופעילות עם סוכרת מסוג 1
- DirecNet, 2005 — השפעת פעילות על הסוכר בלילה אצל ילדים עם סוכרת מסוג 1
- האגודה האמריקאית לסוכרת — ירידת סוכר ושימוש בגלוקגון
