ילדים בעלי הפרעות קשב וריכוז סובלים ממצבי רוח משתנים, חוסר מנוחה, כעס, הרגשת כשלון ועוד. ישנן הפרעות ברמות שונות והן באות לידי ביטוי באופן שונה אצל כל ילד.
פעילות גופנית עוזרת לילדים אלו לשלוט בפרצי הרגשות, ולפרוק את האנרגיות האצורות בהם בצורה טובה.
ולמה זה קורה?
בזמן פעילות גופנית מוגברת זרימת הדם למוח, זה מביא לשחרור אנדורפינים וחומרים שונים נוספים שפועלים על מערכת העצבים המרכזית וההיקפית ומסייעים לשמירה על המוח פעיל ולהתפתחות שלו.
האנדורפינים גורמים להרגשה טובה, משככי כאב ומפחיתים דכאון וחרדה
בינהם מופרש גם הדופאמין , המווסת את התחושות של הילד לגבי הרגשת הערך העצמי שלו, מעלה את המוטיבציה ואת רמות הריכוז.
ילדים עם הפרעות קצב וריכוז צריכים לעשות פעילות גופנית כחלק אינטגרלי מהטיפול, באופן קבוע. האימון הגופני משפר משמעותית את המיקוד המנטלי לאורך זמן ויכול לעזור להפחית את המינון של הרטלין או דומיו.
מומלץ לשלב אימון גופני של 30 דקות ביום לפחות, על פי מחקרים, גם הליכה מהירה תסייע להשגת המטרה.
נמצא כי ההשפעה המטיבה על הזכרון ויכולת הריכוז נמשכת כשעתיים מסיום הפעילות, לכן הליכה לבית הספר ברגל מומלצת מאוד ותסייע לילד לפתוח את היום באנרגיות חיוביות וערנות מוגברת.
בנוסף לפעילות גופנית בשעות אחר הצהרים, בזמן הזה לרוב השפעת הרטלין ודומיו פגה, השתתפות בחוג ספורטיבי לאחר שעות בית הספר יתרום לילד לצלוח את החלק השני של היום, הגברת יכולת הריכוז בביצוע שיעורי בית ומטלות ואף שמירה על רגיעה ואיזון ההתנהגות בזמן בילוי עם המשפחה וחברים.
ממני אליכם,
נוגה
💜
