השמנה בילדים: ההרגלים מתחילים בבית, והשינוי הוא של כולנו

כאחות, כמאמנת וכאמא, חשוב לי לדבר על ההרגלים שהילדים שלנו גדלים איתם. מה יש במקרר, איך מבלים אחר הצהריים, כמה הולכים ברגל ואיזה מקום יש לתנועה בחיים שלנו.

לפי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 2022 יותר מ־390 מיליון ילדים ובני נוער בגילי 5–19 חיו עם עודף משקל, ובהם כ־160 מיליון עם השמנה. שיעור ההשמנה בקבוצת הגיל הזאת עלה מכ־2% בשנת 1990 לכ־8% בשנת 2022. אלה נתונים עולמיים שממחישים עד כמה הנושא משמעותי.

השמנה מושפעת מגנטיקה, מהסביבה ומהרגלי החיים. היא אינה מעידה על אופי הילד או על כוח הרצון שלו. ועדיין, לנו כהורים יש השפעה חשובה על הסביבה שבה הוא גדל ועל האפשרויות שעומדות בפניו.

המטרה שלי היא לעזור לבנות בבית שגרה שתומכת בבריאות, בגדילה ובתחושת המסוגלות של הילדים.

חשוב להבחין בין שני סוגים שונים של סוכרת.

סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון פוגעת בתאים שמייצרים אינסולין בלבלב. היא אינה נגרמת מאכילת ממתקים, ואי אפשר להבטיח למנוע אותה באמצעות תזונה ופעילות גופנית.

לעומת זאת, עודף משקל והשמנה הם גורמי סיכון לסוכרת מסוג 2, שעלולה להופיע גם בילדים ובבני נוער. כאן להרגלי החיים יש מקום חשוב בהפחתת הסיכון, לצד גורמים נוספים כמו היסטוריה משפחתית.

אנחנו מחליטים מה נכנס לעגלת הקניות ומה יהיה זמין כשהילדים חוזרים רעבים מהגן או מבית הספר.

לכן, הייתי מתחילה דווקא שם: מים כשתייה הרגילה בבית, פירות וירקות זמינים, ומצרכים שמאפשרים להכין ארוחה פשוטה ומשביעה. כדאי להפחית קנייה קבועה של משקאות ממותקים וחטיפים, ולבנות ארוחות שיש בהן מגוון מזונות.

אם הילד חוזר הביתה רעב, „אל תאכל שטויות” לא נותן לו פתרון. כריך, יוגורט עם פרי או ארוחה שנשארה מהצהריים נותנים מענה שאפשר באמת להשתמש בו.

גם ממתקים וחטיפים יכולים להשתלב בחיים בצורה מאוזנת, תוך בחירה מושכלת גם של החלק הזה.

קניות ובישול יכולים להיות זמן של למידה משותפת.

אפשר לתת לילד לבחור ירק לארוחה, להשוות יחד בין מוצרים ולראות כמה סוכר יש במשקה שהוא מכיר. עם ילדים גדולים יותר אפשר לקרוא את רשימת הרכיבים ואת הסימון התזונתי.

לא צריך להפוך כל ביקור בסופר לשיעור. מספיק לעצור ליד מוצר אחד, להסביר משהו קטן ולתת להם לשאול.

גם בבית אפשר לשתף: לשטוף ירקות, לערבב, לערוך את השולחן או לבחור בין שתי אפשרויות לארוחת הערב. אני רוצה שילדים ילמדו להכיר אוכל ולהכין אותו, וירגישו שיש להם חלק במה שקורה בבית.

הקולג׳ האמריקאי לרפואת ספורט, שמוכר בקיצור ACSM, הוא ארגון מקצועי שעוסק בפעילות גופנית ובריאות. בפרסום שלו על ילדים בגיל בית הספר הוא מדגיש את ההמלצה לפעילות בעצימות בינונית עד גבוהה במשך לפחות שעה ביום, ואת חשיבות המשחק, הפעילות המשפחתית וההליכה או הרכיבה כחלק מהשגרה.

במילים פשוטות, מדובר בתנועה שמגבירה את הנשימה ואת הדופק: הליכה נמרצת, ריקוד, רכיבה, משחק תופסת או משחק כדור פעיל. בגילי 6–17 מומלץ לשלב גם פעילות שמחזקת שרירים ועצמות לפחות שלושה ימים בשבוע, למשל טיפוס, קפיצות ותרגילים עם משקל הגוף או אביזרים

השעה הזאת יכולה להצטבר לאורך היום. לא חייבים להגיע בכל יום לאימון מסודר.

מבחינתי, בגיל שבו חוג מתאים לילד, כדאי לקבוע שבוחרים חוג ספורט אחד ומגיעים אליו באופן קבוע. הילד יכול לבחור את המסגרת, ואנחנו עוזרים לו להתנסות ולהתמיד. לא כל שיעור חייב להיות מושלם כדי שהפעילות תהיה חלק משמעותי מהחיים שלו.

אבל חוג פעם בשבוע הוא רק חלק מהתמונה. גם בשאר הימים צריך לפנות מקום למשחק ולתנועה.

אם הילד מתקשה במאמץ, מתחילים מפעילות שהוא מסוגל לבצע ומתקדמים בהדרגה. חשוב לתת לו חוויות של הצלחה ולהימנע מהשוואות לילדים אחרים.

אם אתם מודאגים ממגמת המשקל של הילד, כדאי לפנות לרופא הילדים ולהיעזר בדיאטנית שמתמחה בילדים.

אצל ילדים לא קובעים עודף משקל לפי המראה או לפי המשקל לבדו. מסתכלים על הגובה, המשקל, הגיל, עקומות הגדילה והשינוי לאורך הזמן. גם מטרת הטיפול משתנה: לפעמים מתאים לייצב את המשקל בזמן שהילד ממשיך לגבוה, ובמצבים אחרים נדרשת תוכנית טיפול שונה.

אל תחכו שהדאגה תהפוך למאבק יומיומי. עזרה מקצועית יכולה לתת כיוון ולחסוך הרבה ניסיונות מתסכלים.

בתוך התהליך חשוב לשמור על הילד: להקשיב לו, לתמוך בו ולהימנע מהערות על גופו או מהשוואות. שבחו מאמץ, למידה והתמדה.

לא חייבים לשנות את כל הבית ביום אחד.

אפשר להתחיל ממים במקום שתייה מתוקה ברוב הימים, מארוחה זמינה אחרי בית הספר או מזמן קבוע למשחק בחוץ. לבחור שינוי אחד, לתת לו להתבסס ואז להוסיף עוד.

כאמא וכאשת מקצוע, אני מאמינה שיש לנו תפקיד פעיל כאן. לקבוע מסגרת, לתת דוגמה ולעזור לילדים גם כשקצת קשה להם. ההרגלים שאנחנו בונים יחד יכולים ללוות אותם שנים קדימה.