פעילות גופנית ומחלת קרוהן

אולי שלשולים זה לא הנושא הכי סקסי, אבל צריך לדבר גם עליו.
סובלת ממחלת מעי דלקתית? הכתבה הזו בשבילך.

אני רוצה לדבר היום על מחלות מעי דלקתיות (Inflammatory Bowel Disease) ופעילות גופנית.

הידעת? שכיחותן של מחלות המעי הדלקתיות בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם: כ־0.46% מהתושבים, שהם כ־39 אלף איש, סובלים מהמחלה.
יש מגוון רחב של מחלות מעי דלקתיות, והפעם אתמקד במחלת קרוהן (Crohn’s Disease) – דלקת כרונית הפוגעת ברירית מערכת העיכול. קרוהן היא מחלה אוטואימונית, כלומר מערכת החיסון תוקפת את הגוף, ולא תמיד ידוע מה הסיבה המדויקת להתפרצותה. הגורמים כוללים שילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים.
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך ישנם שני פיקים עיקריים: גילאי 15–30 ולאחר גיל 70. קרוהן היא מחלה כרונית לכל החיים, אך אצל רוב האנשים היא יכולה להיות רדומה לאורך זמן, בעיקר בזכות טיפול תרופתי. בתקופה זו אין תסמינים, אולם מדי פעם יש התפרצויות. הדלקת יכולה להופיע לאורך כל מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת, אך אצל רוב החולים היא פוגעת בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק. במחלה נפגעות כל שכבות דופן המעי.

קרוהן גורמת לפגיעות ונזקים למערכת העיכול ולאיברים סמוכים. התסמינים העיקריים בקרב חולים עם מעי דק מעורב כוללים: שלשולים רבים (מעל 10 ביום), כאבי בטן חזקים, חום, ופגיעה בספיגה של ויטמינים (B12, E, D), סידן ועוד. תופעות אלו גורמות לחוסרים תזונתיים ולהשלכות נרחבות כגון אוסטאופורוזיס בגיל צעיר.
עקב חוסר הספיגה, חולים בקרוהן סובלים מירידה במשקל, תשישות פיזית ולעיתים נפשית, יציבה פחות טובה, ומסת עצם ושריר נמוכות בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה.

מחקרים מראים שרק מעט מהחולים מקפידים על פעילות גופנית סדירה, בין אם בשל התסמינים בזמן ההתפרצויות ובין אם בשל ההרגשה הכללית. גם בזמן שהמחלה ברדומה, חולי קרוהן פעילים פחות מהאוכלוסייה הכללית, ולכן לא מצליחים לשפר את בריאותם באמצעות ספורט.

היתרונות של פעילות גופנית בחולי קרוהן

כל היתרונות הכלליים של פעילות גופנית מוכרים לכולנו: שיפור הביטחון העצמי, תחושת מסוגלות, מצב רוח טוב יותר, הפחתת דיכאון ומתח, שיפור תפקוד קוגניטיבי, חיזוק מערכת החיסון, הפחתת כאבי גב, הפחתת סיכון לסוגי סרטן שונים, שיפור פרופיל הרכב הגוף, איזון סוכר בדם ושיפור תפקוד לבבי.

מה שמייחד את חולי קרוהן הוא הצורך המיוחד להקפיד על פעילות סדירה. קרוהן היא מחלה כרונית המלווה במצב רוח ירוד, סטרס ועייפות. למרות שהתשישות משמעותית בתקופות ההתקפים, פעילות גופנית מתונה וסדירה משפרת את העירנות, זרימת הדם, והפרשת האדרנלין, וממלאת את הגוף באנרגיה מחודשת. בנוסף, פעילות סדירה משפרת את איכות השינה, מה שמוביל לערנות טובה יותר ביום שלמחרת.

עקב הפגיעה בספיגה והתזונה, לחולי קרוהן יש ירידה בצפיפות העצם ובכוח השריר. תרגילי התנגדות וסוגי אימונים אחרים מסייעים לשמר את מסת העצם ולעכב את פירוקה, לחזק את השרירים, ולהקל על התפקוד היומיומי. אנשים שמתאמנים לצד המחלה מדווחים על תחושת עייפות מופחתת ותפקוד משופר.
פעילות גופנית עוזרת גם באיזון מערכת החיסון, דבר חשוב במיוחד במחלה אוטואימונית כמו קרוהן.

מהי הפעילות הגופנית המומלצת?

כמו באוכלוסייה הכללית, מומלץ לשאוף ל-150 דקות הליכה בשבוע במבוגרים, ול-60 דקות ביום בילדים. מומלץ להתחיל בהדרגה, עם הליכות קצרות בקצב נוח, ולהעלות את משך ההליכה בהדרגה, למשל ב-5 דקות נוספות כל שבוע-שבועיים, עד להגעה ליעד.
הליכות מומלץ לפרוס על פני השבוע, לדוגמה: 5 פעמים בשבוע הליכה של 30 דקות.

גם אימוני כוח חשובים – 10-12 תרגילים לקבוצות שרירים גדולות, 2-3 פעמים בשבוע לפחות. יש להעלות עומס בהדרגה בהתאם לתחושה האישית.

בחולי קרוהן שלא התאמנו לאורך זמן, חשוב להתחיל בהדרגה ולהתאים את עצימות האימון ליכולת ולמצב הבריאותי. מומלץ להשתתף בפעילויות קבוצתיות לתמיכה ומוטיבציה.

בזמן התקף המחלה, עם החמרה בשלשולים, יש להוריד עומס האימונים, להעדיף פעילות עדינה כמו הליכה קלה, פילאטיס או יוגה ברמה מתחילים. ניתן לבצע פעילות גם בבית, באמצעות סרטונים ביוטיוב או אפליקציות כושר, לשלב תנועות מפרקים ונשימות בין זמני המנוחה. חשוב לשמור על שתייה מרובה למניעת התייבשות.

עדכוני מחקר

מחקרים עדכניים (לדוגמה, מאמר שפורסם בשנת 2022 ב-Journal of Crohn's and Colitis) מצביעים על כך שפעילות גופנית מתונה תורמת לשיפור תסמינים פסיכולוגיים כגון דיכאון וחרדה בקרב חולי קרוהן, משפרת את התפקוד הגופני ואת איכות השינה. פעילות אירובית ותרגילי התנגדות תורמים לשימור מסת העצם והשריר, ומסייעים באיזון מערכת החיסון, הפחתת הדלקת הכרונית ושיפור איכות החיים הכללית.

לסיכום

פעילות גופנית מותאמת מהווה מרכיב מרכזי בניהול מחלת קרוהן. היא משפרת את הבריאות הפיזית והנפשית, מגבירה את האנרגיה, ומשפרת את התפקוד היומיומי. יש להתחיל בהדרגה, להתאים את הפעילות למצב הבריאותי ולהימנע מעומס יתר, במיוחד בזמן התקפים.
גם אם תסמיני המחלה מאתגרים, חשוב לא לוותר על תנועה ופעילות גופנית מתונה ומתמשכת כחלק מהטיפול השוטף.

ממני אליכם,
נוגה אלון
אחות מוסמכת B.S.N בסיעוד | יועצת לפעילות גופנית | מאמנת כושר אישית וקבוצות 💜

\