פעילות גופנית ומחלת קרוהן

אולי שלשולים זה לא הנושא הכי סקסי, אבל, צריך לדבר גם עליו.
סובלת ממחלת מעי דלקתית? הכתבה הזו בשבילך…                                          
אני רוצה לדבר היום על מחלות מעי דלקתיות Inflammatory Bowel Disease ופעילות גופנית.

הידעת? שכיחותן של מחלות המעי הדלקתיות בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם: 0.46% מהתושבים בארץ שהם כ־39 אלף איש, סובלים מהמחלה.
יש הרבה מחלות מעי דלקתיות, וזהו שם רחב להרבה תופעות, הפעם אני רוצה להתמקד ב Crohn’s Disease / קרוהן – זוהי דלקת כרונית הפוגעת ברירית של מערכת העיכול, קרוהן היא מחלה אוטואימונית, כלומר נוצרת מפעילות יתר של מערכת החיסון שתוקפת את הגוף ולא תמיד ניתן לדעת בדיוק מה הסיבה להתפרצותה, בין הגורמים ישנם גורמים גנטים וגורמים סביבתיים.
המחלה יכולה להופיע בכל גיל, אך יש 2 פיקים בולטים להתפרצותה, גילאי 15-30, ולאחר גיל 70. קרוהן, זוהי מחלה כרונית, כלומר לכל החיים, אך אצל רוב האנשים המחלה יכולה להיות "רדומה" למשך זמן רב (בעיקר בזכות הטיפול התרופתי – שאליו לא ניכנס, נשאיר את המלאכה לרופאים) בתקופה זו אין תסמינים ותלונות מצד החולים, ורק מידי פעם ישנם התפרצויות של המחלה. הדלקת יכולה להופיע לאורך כל מערכת העיכול, מהפה ועד לפי הטבעת, אך אצל רוב האנשים המחלה פוגעת בעיקר בחלק הסופי של המעי הדק. במחלה זו נפגעות כל השכבות של דופן המעי.

קרוהן, גורמת למגוון רחב של פגיעות ונזקים למערכת העיכול, ולאיברים הסמוכים אליה. התסמינים העיקריים לאלו שאצלם המחלה היא במעי הדק הם: שלשולים רבים (מעל 10 ביום), כאבי בטן חזקים, חום וכמובן פגיעה בספיגה של תוצרי פרוק המזון ומכאן חוסרים ב: ויטמין B12, ויטמין E, ויטמין D, סידן ועוד, ומכאן השכלות רחבות יותר כמו, אוסטאופרוזיס בכל צעיר יחסית וכ'ו
בעקבות חוסר הספיגה, החולים בקרוהן סובלים מרידה במשקל וכמובן תשישות פיזית ולעיתים גם נפשית, יציבה פחות טובה, ומסת עצם ושריר נמוכות יותר בהשוואה לאנשים בריאים.
דיווחים ממחקרים מראים שמעט מאוד מהחולים מקפידים לבצע פעילות גופנית באופן סדיר, בכל גיל, אולי הסיבה לכך הם התסמינים שמופיעים בזמן ההתפרצות, אך נצפה שגם בזמן שיש הטבה במחלה, והיא חוזרת למצב הרדום, חולי קרוהן מבצעים פחות פעילות גופנית מהאוכלוסיה הכללית , ולכן גם לא מצליחים לשפר את בריאותם.

אז מהם היתרונות של פעילות גופנית דווקא לחולים בקרוהן?
את היתרונות הרבים של פעילות גופנית באופן כללי, כבר כולם מכירים… (תזכורת? העלאת הביטחון העצמי, תחושת מסוגלות, שיפור מצב הרוח והרגשה כללית, הפחתת דכאון ומתח, שיפור תפקוד קוגנטיבי, חיזוק מערכת החיסון, הפחתת כאבי גב, הפחתת תחלואה סוגי סרטן שונים, שיפור הרכב הגוף- פרופיל שונים, איזון רמות הסוכר בדם, שיפור תפקוד לבבי ועוד ועוד ועוד….)

אבל מה מיוחד בחולי קרוהן? שדווקא הם צריכים להתמיד בשגרה קבועה של פעילות גופנית?
דבר ראשון, קרוהן היא מחלה כרונית, עם כל המשתמע מכך, אנשים הסובלים ממחלה כרונית נושאים עמם מצב רוח ירוד, רמות סטרס גבוהות, עייפות וכו' נכון שהמחלה, בזמן ההתפרצויות, גורמת לתשישות ועייפות, אבל הקפדה על פעילות גופנית באופן סדיר ומתון דווקא משפרת את העירנות, הזרמת הדם והפרשת האדרנלין ממלאים את הגוף באנרגיה מחדש, כמו כן פעילות גופנית עוזרת לשינה איכותית יותר, ולכן לערנות ביום שלמחרת.
בעקבות הפגיעה בספיגה ועימה החוסרים התזונתיים-וכמובן גם תרומתן של התרופות, לחולים במחלה ישנה ירידה בצפיפות העצם ובכוח השריר, בעזרת פעילות גופנית, כמו תרגילי התנגדות, נוכל לשמר את מסת העצם, לעכב את פירוקה, ולחזק את השרירים, כשהשרירים חזקים יותר, התפקוד היומיומי קל יותר, ולא כל פעולה בסיסית גורמת לגוף להיות מותש, לכן אנשים שמתאמנים לצד המחלה, עירניים יותר ומתפקדים טוב יותר.
פעילות גופנית עוזרת באיזון של מערכת החיסון – שהרי אמרנו שהמחלה היא מחלה שמערכת החיסון תוקפת את עצמה.

אז אחרי שחזרנו והבנו, שספורט זה טוב, חשוב, בריא .
איזה פעילות גופנית בתכלס מומלץ לעשות?
כמו לאוכלוסיה הכללית, יש לשאוף להגיע ל 150 דקות הליכה מצטברות בשבוע במבוגרים, ו 60 דקות ביום לילדים.  יש להתחיל בהדרגה, הליכה בקצב נוח, ולעלות את קצב ההליכה עם הזמן. אפילו הליכה של 10 דקות רצופות, זה טוב, וכל שבוע-שבועיים, לפי היכולת לעלות את משך הצעידה ב 5 דקות נוספות. במטרה להגיע ל 150 דקות של הליכה בשבוע.
מומלץ לחלק / לפרוס את ההליכה למשך כל השבוע- למשל 5 פעמים בשבוע הליכה של 30 דקות.

גם מבחינת אימוני כוח / התנגדות – ההמלצות זהות לאלו של האוכלוסייה הכללית, 10-12 תרגילים, לקבוצות שרירים גדולות 2-3 פעמים בשבוע לפחות. ולעלות את העומס בהדרגה לפי תחושה.

חשוב לשים לב, לחולי קרוהן, שאולי לא התאמנו הרבה זמן, בעקבות המחלה, להתחיל בהדרגה, ולהתאים את עצימות האימון לקצב ויכולות שלכם, מומלץ להשתתף בפעילות קבוצתית.

בתקופה שיש התפרצות של המחלה, החמרה בשלשולים, מומלץ להפחית את האימונים, להוריד את העומס משמעותית, כן מומלץ להמשיך בהליכה קלה, אפילו לפרקי זמן קצרים, ולנסות פעילות רגועה יותר כמו פילאטיס או יוגה, ברמת מתחילים – ולא, לא חייב לצאת מהבית, יש היום הכל ביוטיוב / אפליקציות כושר שונות, ובהחלט ניתן בין הריצות לשירותים לשלב קצת תנועה קלה של המפרקים, נשימות, וכמובן להפקיד על שתיה מרובה למניעת התייבשות.

רק בריאות

ממני אליכם,
נוגה
💜

שתפו את המאמר
פוסטים אחרונים