סיבות גורמים ודרכי מניעה לאוסטאופורוזיס

הכול מתחיל בעצמות

צפיפות העצם, או במילים אחרות, חוזקה של העצם, תלויה בכמות המינרלים שממנה היא בנויה – כגון סידן, זרחן ועוד.
כאשר העצמות מכילות פחות מהמינרלים החיוניים הללו, הן מאבדות מצפיפותן ומחוזקן, מה שעלול להוביל לסיכון מוגבר לשברים.

העצם היא רקמה חיה ומשתנה כל הזמן. בכל רגע מתפרקים חלקים "ישנים" מהעצם ונבנית עצם חדשה.
מחזור שלם של התחדשות עצם נמשך כשלושה חודשים במצב תקין.
עם הלידה, הגוף מייצר עצם חדשה מהר יותר מכפי שהוא מפרק עצם ישנה, ולכן מסת העצם גדלה בהתמדה ומגיעה לשיאה סביב גיל 20 – סוף גיל ההתבגרות.
הגיל מגיל 30 לערך, התהליך מתהפך, וקצב פירוק העצם גובר על קצב הבנייה שלה.

מהם הגורמים המשפיעים על חוזק העצם לאורך החיים?

גורמים גנטיים –גורמים שלא בשליטתנו:

• גיל: בגיל המעבר חלה ירידה ברמות הורמוני המין, ירידה זו, מגבירה את פעילות התאים המפרקים את העצם – אוסטאוקלסטים.
  בנשים, הירידה בהורמוני המין, אסטרוגן ופרוגרסטרון, מתחילה בסביבות גיל 40, שלב שנקרא קדם מנופאוזה, כבר אז מואץ תהליך פירוק העצם לעומת הבניה
  בגברים, הירידה בהורמון המין הגברי, טסטוסטרון, מתחילה סביב גיל 60.
• מין: נשים סובלות מאוסטאופורוזיס פי שניים יותר מגברים. כ-40% מהנשים יחוו שבר אוסטאופורוטי לאחר הפסקת הווסת – 1מכל 3 נשים.
  לעומת גברים, 1 מכל 5 גברים לאחר גיל 60, יחוו שבר אוסטאופורוטי.
• היסטוריה משפחתית גנטית: אם קרוב משפחה מדרגה ראשונה (ובמיוחד אם מדובר באם) אובחן עם אוסטאופורוזיס, עולה הסיכון להופעת המחלה גם בדורות הבאים.

מחלות ותרופות – גורמים שאינם בשליטתנו:

• תרופות מסוימות:
  • תרופות נוגדות קרישה.
  • תרופות אנטי-אפילפטיות.
  • שימוש ממושך בסטרואידים (מעל 3 חודשים).
• מחלות כרוניות:
  • סוכרת.
  • פעילות יתר של בלוטת התריס.
  • דלקת מפרקים שגרונית.
  • מחלות מעי דלקתיות (כגון קרוהן, קוליטיס) וצליאק – פגיעה בספיגת הסידן ומינרלים נוספים מהמזון.

גורמים בשליטתנו: איך לעכב ולמנוע התפתחות אוסטאופורוזיס?

הפעולות שבשליטתנו הן החשובות ביותר!

גם אם הגורמים הגנטיים "לרעתנו", מרבית הכוח לשימור העצם בידינו.
שיא מסת העצם מגיע בסוף גיל ההתבגרות, ולכן לפעולות שננקוט בגילאים צעירים יש השפעה מכרעת על העתיד.

ניתן להשוות זאת לפנסיה: ככל שנחסוך ונצבור יותר בגיל העבודה, כך נוכל להשתמש בחסכונות אלו בגיל הפרישה.
העצם פועלת על אותו עיקרון – ככל שמסת העצם שנצבור בגיל צעיר תהיה גדולה יותר, כך נאבד פחות לאורך השנים.

פעילות גופנית – הכלי החשוב ביותר:

• למה זה חשוב?
  פעילות גופנית היא הדרך הבלעדית לייצר עומס על העצמות ולעודד עלייה בצפיפותן, בדיוק כפי שהיא מחזקת שרירים.
  אורח חיים יושבני מחליש את העצמות, בעוד שפעילות סדירה, במיוחד בגיל ההתבגרות, מסייעת לצבור מסת עצם רבה יותר.
• לאחר גיל ההתבגרות:
  הפעילות הגופנית קריטית לשימור מסת העצם הקיימת, להאטת קצב הפירוק ולמניעת החמרה.
  במחקרים הוכחה גם עלייה בצפיפות העצמות אם מבצעים את הפעילות הגופנית הנכונה.

תזונה – תומכת בבניית העצם:

• סידן וויטמין D:
  בגיל ההתבגרות צריכה מספקת של סידן וויטמין D תורמת משמעותית לבניית העצמות.
  בגיל מבוגר, אמנם לא ניתן "לבנות" עצם מחדש באמצעות תזונה בלבד, אך תוספת כזו תסייע בשימור המצב הקיים ומניעת החמרה
  בכדי שתהיה בניה מחודשת של העצם יש לשלב פעילות גופנית המספקת מספיק גירוי ליצירת עצם.
• חלבונים, ויטמין C, ויטמין K2, מגנזיום ואבץ:
  רכיבים אלו חשובים גם הם לשמירה על צפיפות העצם.
• משקל גוף תקין:
  משקל גוף נמוך, ירידה חדה במשקל מעל גיל 50 או ניתוחים בריאטריים מגבירים את הסיכון לאוסטאופורוזיס.

הימנעות מעישון:

עישון מגביר את פירוק האסטרוגן בכבד, מה שמוביל לירידה ברמתו בדם – תהליך שמחליש את העצמות.
הימנעות מעישון מפחיתה את הסיכון.

קפאין:
צריכה מוגזמת עלולה לפגוע בספיגת הסידן.

לסיכום:

אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, משקל גוף תקין והימנעות מעישון יכול להוריד באופן משמעותי את הסיכון לאוסטאופורוזיס.
גם אם קיימים גורמי סיכון גנטיים, הפעולות שבשליטתנו יכולות לשפר את מאגרי העצם ההתחלתיים שלנו ולהשפיע באופן משמעותי על איכות החיים בגיל השלישי והרביעי.

רק בריאות!
ממני אליכם,
נוגה 💜