כשהעצם נחלשת – מה קורה ללב?

הקשר המפתיע בין אוסטאופורוזיס לבריאות הלב

מה המחקרים מגלים על הקשר שבין צפיפות העצם, נוקשות העורקים ובריאות הלב

כשאנחנו חושבות על אוסטאופורוזיס, אנחנו חושבות בעיקר על עצמות: צפיפות עצם, שברים, סידן, ויטמין D ואימוני כוח. מחלות לב, לעומת זאת, נתפסות בדרך כלל כתחום אחר לגמרי. אלא שבשנים האחרונות מצטברים מחקרים שמצביעים על קשר מעניין בין בריאות העצם לבין בריאות הלב וכלי הדם. אנשים עם צפיפות עצם נמוכה או אוסטאופורוזיס נוטים להציג גם שכיחות גבוהה יותר של מחלות לב וכלי דם.

האם זה אומר שאוסטאופורוזיס גורמת למחלות לב? לא בהכרח. הממצאים מלמדים בעיקר שהעצמות אינן פועלות במנותק משאר הגוף. אותם תהליכים, הורמונים והרגלים שמשפיעים על העצם יכולים להשפיע גם על הלב, כלי הדם, השרירים והבריאות המטבולית.

מה מצאו המחקרים

מטא אנליזה שפורסמה בשנת 2017 ריכזה מחקרי מעקב שבדקו אם צפיפות עצם נמוכה ושברים קשורים להתפתחות עתידית של מחלות לב וכלי דם. החוקרים מצאו עלייה קטנה אך מובהקת בסיכון למחלת לב כלילית, לאירועים מוחיים ולתמותה ממחלות לב וכלי דם בקרב אנשים עם צפיפות עצם נמוכה או היסטוריה של שברים.

מטא אנליזה נוספת, שכללה כ 70,700 משתתפים, מצאה כי אוסטאופורוזיס הייתה קשורה לעלייה של כ 17 אחוזים בסיכון להתפתחות אי ספיקת לב. עם זאת, כאשר נשים נבדקו בנפרד, הקשר לא היה מובהק סטטיסטית. לכן זהו ממצא שראוי להכיר, אך הוא אינו מאפשר לקבוע שכל אישה עם אוסטאופורוזיס נמצאת בסיכון מוגבר לאי ספיקת לב.

סקירה ומטא אנליזה שפורסמה בשנת 2024 בחנה את הקשר בין צפיפות העצם לבין נוקשות העורקים. נוקשות עורקית משקפת את יכולתם של העורקים להתרחב ולהתכווץ בהתאם לשינויים בזרימת הדם. בקרב נשים נמצא קשר הפוך: ככל שצפיפות העצם הייתה נמוכה יותר, נוקשות העורקים נטתה להיות גבוהה יותר. גם כאן מדובר בקשר סטטיסטי, ולא בהוכחה שמצב אחד גורם למצב האחר.

הפרדוקס המפתיע של הסידן

כאן הסיפור הופך למעניין במיוחד. באוסטאופורוזיס חלה ירידה במסת העצם ובתכולת המינרלים שלה. במקביל, אצל חלק מהאנשים מתפתחת הסתיידות בכלי הדם, כלומר הצטברות של משקעי סידן בדפנות העורקים. במילים פשוטות: בעצם, המקום שבו אנחנו רוצות לשמור על המינרלים, הכמות שלהם פוחתת; ואילו בכלי הדם, המקום שבו איננו רוצות הצטברות כזו, עלולה להתפתח הסתיידות.

פעם חשבו שהסתיידות עורקים היא תהליך פסיבי, מעין משקע שמצטבר עם השנים. היום אנחנו יודעות שזהו תהליך פעיל ומורכב. בתנאים מסוימים, תאים בדופן כלי הדם יכולים לשנות את התנהגותם ולהתחיל לפעול באופן שמזכיר תאים בוני עצם. לכן חוקרים משתמשים כיום במושג ציר העצם וכלי הדם, המתאר את הקשר הביולוגי בין שתי המערכות.

מערכות איתות כמו RANK, RANKL ו OPG, המוכרות מתהליך שחלוף העצם, משתתפות גם בתהליכים הקשורים להסתיידות כלי הדם. נוסף לכך, דלקת כרונית ועקה חמצונית עשויות לתרום הן לפגיעה בעצם והן לפגיעה בכלי הדם. עם זאת, חשוב לא להסיק שהסידן שאובד מהעצם פשוט עובר ישירות אל העורקים. אין כאן מעבר ישיר ממקום למקום, אלא שני תהליכים ביולוגיים מורכבים שחולקים חלק ממנגנוני הבקרה.

אז האם אוסטאופורוזיס גורמת למחלת לב

זו בדיוק השאלה שמחקר גנטי גדול, שפורסם בשנת 2025, ניסה לבחון. החוקרים השתמשו בשיטה הנקראת רנדומיזציה מנדליאנית, המסייעת לבדוק אם קשר שנצפה במחקרים עשוי להיות סיבתי, ולא רק תוצאה של גורמים משותפים.

המחקר לא מצא ראיות לכך שנטייה גנטית לצפיפות עצם נמוכה גורמת באופן ישיר להתקף לב, יתר לחץ דם, אי ספיקת לב, פרפור פרוזדורים או מחלת לב איסכמית. הממצא הזה מחזק את האפשרות שהקשר בין בריאות העצם לבריאות הלב מוסבר, לפחות בחלקו, באמצעות גורמי סיכון משותפים. הוא אינו שולל לחלוטין קשרים ביולוגיים אחרים בין המערכות, אך הוא מזכיר לנו שלא כל קשר שנמצא במחקר הוא קשר של סיבה ותוצאה.

זהו גם מסר מעודד, מפני שעל חלק מגורמי הסיכון המשותפים אנחנו בהחלט יכולות להשפיע.

מה משותף לעצמות וללב

הגיל והירידה ברמות האסטרוגן לאחר גיל המעבר משפיעים גם על קצב אובדן העצם וגם על מערכת הלב וכלי הדם. לצדם קיימים גורמים נוספים, ובהם חוסר פעילות גופנית, עישון, סוכרת, מחלת כליה כרונית, דלקת כרונית, מסת שריר נמוכה, תזונה לא מאוזנת ושעות רבות של ישיבה.

גם ירידה בכושר ובכוח השרירים עלולה ליצור מעגל בעייתי. כשאנחנו חלשות יותר, אנחנו נוטות לנוע פחות; וכשאנחנו נעות פחות, נפגעים הכושר האירובי, מסת השריר, איזון הסוכר והגירוי המכני שהעצם זקוקה לו. כך אותם הרגלים עלולים להשפיע בו זמנית על העצמות, הלב, השרירים והתפקוד היומיומי.

מה אפשר לעשות בפועל

המטרה אינה לגרום לכל אישה עם אוסטאופורוזיס לחשוש ממחלת לב. להפך: האבחנה יכולה להיות הזדמנות להתבונן בבריאות בצורה רחבה יותר ולפעול בכמה מישורים במקביל.

אימון נכון אינו מיועד רק לעצמות. אימוני כוח מספקים עומס מכני שהעצם זקוקה לו, ובמקביל מסייעים לשמור על מסת השריר, על התפקוד ועל הרגישות לאינסולין. פעילות אירובית תומכת בכושר הלב והריאות; תנועה יומיומית מפחיתה את משך הישיבה; ותרגילי שיווי משקל מסייעים להפחית את הסיכון לנפילות ולשברים.

לצד התנועה, חשוב לעקוב אחר לחץ הדם, הסוכר ופרופיל השומנים בדם, להימנע מעישון, ולשמור על תזונה שמספקת חלבון, סידן ורכיבי תזונה חיוניים. כדאי גם לבדוק עם הצוות הרפואי אם קיימים גורמי סיכון נוספים שדורשים התייחסות. אין תוסף אחד או תרגיל אחד שיכולים להחליף הסתכלות רחבה ותוכנית פעולה שלמה.

השורה התחתונה

המחקרים מצביעים על קשר בין צפיפות עצם נמוכה, שברים ומדדים שונים של בריאות הלב וכלי הדם. עם זאת, נכון להיום אין הוכחה שצפיפות עצם נמוכה כשלעצמה גורמת למחלות לב. נראה ששתי המערכות מושפעות משילוב של גיל, הורמונים, דלקת, מחלות רקע והרגלי חיים משותפים.

מבחינתי, זו סיבה נוספת לא להתייחס לאוסטאופורוזיס רק כאל מספר בבדיקת DEXA או כאל שאלה של סידן. התמודדות נכונה כוללת בניית כוח, שמירה על מסת השריר, תנועה יומיומית, תזונה, שינה, איזון מחלות רקע והפחתת גורמי סיכון. אותם צעדים תומכים גם בבריאות הלב.

כשאנחנו בונות גוף חזק ומתפקד יותר, אנחנו לא משקיעות רק בעצמות. אנחנו משקיעות בבריאות כולה.

שלכן,
נוגה 💜
נוגה אלון | אחות מוסמכת, יועצת לפעילות גופנית ומאמנת כושר
מומחית לאוסטאופורוזיס

מקורות

Veronese N, et al. Relationship Between Low Bone Mineral Density and Fractures With Incident Cardiovascular Disease: A Systematic Review and Meta Analysis. Journal of Bone and Mineral Research. 2017. https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC5417361/

Gu Z, et al. Assessment of the risk of incident heart failure in patients with osteoporosis: a systematic review and meta analysis of eligible cohort studies. Polish Archives of Internal Medicine. 2020. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32930543/

Jannasz I, et al. Is the association between pulse wave velocity and bone mineral density the same for men and women? A systematic review and meta analysis. Archives of Gerontology and Geriatrics. 2024. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38171030/

Salih AM, et al. Bone mineral density and cardiovascular diseases: a two sample Mendelian randomization study. JBMR Plus. 2025. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40191156/

Sharafi MH, et al. The link between osteoporosis and cardiovascular diseases: a review of shared mechanisms, risk factors, and therapeutic approaches. Osteoporosis International. 2025. https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/40455217/